הפלייליסט
האישי שלי
המצעד
השבועי
לוח
השידורים
האזן
לחדשים ביותר

פינת הממליץ

מאת יואב קוטנר, עורך מוזיקלי, משפיע ומבקר מוזיקה ישראלי ברדיו, בעיתון ובטלויזיה.

בר מצווה לסטיקר

בשבוע שעבר חגגה "הדג נחש" 20 שנות פעילות, וציון בר מצווה לאלבומה השלישי "חומר מקומי". המסיבה, בהאנגר 11 בנמל תל אביב היתה נהדרת. האולם מפוצץ באוהדים, חלקם נולדו אחרי הלהקה, וה"הדג נחש" עם אורחיה (אם סי שירי, יוסי פיין, פלד ושלום חנוך) היו, כרגיל כשהם על במה, ע – נ – ק – י – י – ם. מלאי אנרגיה ומוסיקליות ושמחת חיים וגרוב...ממש כמו תמיד. ב13 השנים שעברו מ"חומר מקומי" הפכה הלהקה לאחת המובילות ונותנות הטון במוזיקה הישראלית העכשווית. לא "עוד הרכב היפ הופ" אלא להקה שמשלבת רוק וראפ וגרוב ומוסיקה מזרחית ומוסיקת עולם ושירים עבריים בסגנון של פעם, לאמירה אחת מאד חזקה ומרכזית בצליל הישראלי החדש: אנחנו גם וגם וגם. גם להקה מצויינת שלא צריכה אף אחד כדי ליצור מוסיקה שמחה וגם כזו שיושעת מקום לאורחים: ליאורה יצחק בסלסול ההודי שלה, סי שירי בהיפ הופ פמיניסטי וגם כאלה שהיו באלבום ולא בהופעה: גליה ירון בשירת הנשמה מרוממת הרוח שלה, ג'וני הקטן בהיפ הופ ילדותי (כי הוא היה רק ילד) ובעיקר אהובה עוזרי בבולבול טרנג ב"שירת הסטיקר" ש"התארחה" בהופעה בקטע מצולם מרגש עד דמעות.   אבל, כמו ששרה הלהקה ב"לזוז" (באלבומה השני), המוסיקה היא לא רק בשביל הכיף, אלא גם פלטפורמה להעברת מסרים, ו"הדג נחש" הקפידו תמיד לומר משהו אמיתי וחשוב (להם) לצד כל הסבבה והסטלבט. אז גם בהופעה הזו, הרגליים רודות ומחשבות נודדות אל הבנה עד כמה העולם שלנו, הכללי והמקומי, השתנה ב13 השנים האלה ועם זאת, איך כל כך הרבה נשאר כשהיה. הם שרים ב"בראשית" על מקומנו ומאבקנו בארץ ישראל גם אחרי כל כך הרבה שנות עצמאות, על אנשי הממסד האישים ב"חליפות" שלא שמים עלינו קצוץ, על הקושי ביצירת מוסיקה ב"הכאפה המצלצלת", קוראים למהפכה חברתית ב"שביתה",  בורחים אל "מוסיקה" כדרך התמודדות עם הקשיים, יודעים שבכל זאת, למקות השחיתות, "רק פה" הוא מקומנו, מבלבלים את המוח בשיר הסוטול "מה נעשה" (אחד הסעיפים הבודדים זעקת השינוי של הלהקה שכן קיבלה אישור ממסדי עכשיו עם חוק אי ) וכמהים לשלום בחידוש שלהם לעוזי חיטמן "אלוהים שלי". ומעל הכל מתמצתים את תמונת מצבנו ב"שירת הסטיקר". בשנים שעברו מאז "הדג נחש" המשיכו להתעסק בכל הנושאים האלה, ואף העמיקו את עוצמת האמירה שלהם, אבל "שירת הסטיקר" נשאר רגע מכונן בתולדות הלהקה. גם בגלל המילים של דויד גרוסמן שאסף סטיקרים וערך אותם לשיר, גם בגלל אהובה עוזרי והצליל המזרחי החדש, ובעיקר בגלל שהלהקה הצליחה, כמו בכל השירים הכי טובים שלה, להעביר מסרים מבלי להשמע איזטוריים, מבלי להפוך למישהו שאף אחד לא מכיר. הם להיט וכולם שומעים אותם ובכל זאת הם ממשיכים באמירה המחאתית. זה אחד ההבדלים המרכזיים ביניהם ובין כוכבים רבים אחרים. רוב הזמריות / זמרים/ להקות שלנו. הם לא מפחדים. דווקא מאז, כשיש שיש להם מה להפסיד, הם לא חוששים לומר את דעתם. יש משהו מאד מפחיד בלשמוע את "שירת הסטיקר" בהופעה בימינו עם קהל חם ומתלהב שמניף ידיים וצועק את כל המילים. כשיצא השיר הוא נראה כשילוב של סטיקרים "ימניים" לסטיקרים "שמאלניים" לצד הרבה סטיקרים שאינם זה וגם לא זה. היום זה נשמע, במיוחד בהופעה, ממש כמו משהו שאפשר להזדהות איתו בכל הפגנת ימין. הקול השמאלי, או המרכזי, בטל בששים. כשהקהל צורח "מוות לערבים" לא יעזור לאיש שהמשפט בשיר המקורי היה "מוות לערכים". וזה אפילו לא נשמע משונה לאף אחד. דור שלם דורש שלום. תנו לצה"ל לנצח. עם חזק עושה שלום. תנו לצה"ל לכסח. אין שלום עם ערבים. אל תיתנו להם רובים. קרבי זה הכי אחי. גיוס לכולם, פטור לכולם. אין שום ייאוש בעולם. יש"ע זה כאן. נ נח נחמן מאומן. NO FEAR משיח בעיר. אין ערבים אין פיגועים. בג"ץ מסכן יהודים. העם עם הגולן. העם עם הטרנספר. טסט בירכא. חבר אתה חסר. הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך. בחירה ישירה זה רע. הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך. ימותו הקנאים... כמה רוע אפשר לבלוע  אבא תרחם. אבא תרחם. ברוך השם אני נושם ולכן. מדינת הלכה. הלכה המדינה. מי שנולד הרוויח. יחי המלך המשיח. יש לי בטחון בשלום של שרון. חברון מאז ולצמיד. ומי שלא נולד הפסיד. חברון אבות. שלום. טרנספר. כהנא צדק. CNN משקר. צריך מנהיג חזק. סחתין על השלום תודה על הביטחון. אין לנו ילדים למלחמות מיותרות. השמאל עוזר לערבים. ביב טוב ליהודים. פושעי אוסלו לדין. אנחנו כאן הם שם. אחים לא מפקירים. עקירת ישובים מפלגת את העם. מוות לבוגדים. תנו לחיות לחיות. לחסל להרוג לגרש להגלות להדביר להסגיר עונש מוות NO FEAR להשמיד להכחיד למגר לבער. הכל בגללך חבר!

בימים ההם בזמן הזה

  איזה כיף לגלות שאהוד בנאי (יליד מרץ 1953) וברי סחרוף (יולי 1957), שניים מהמוסיקאים הישראלים שאני הכי אוהב, מוציאים אלבום משותף, "היא הופיעה כמו הרוח". אלבום שמוקדש לגרסאות בעברית לשירי לאדינו. שירים שרבים מאיתנו, בלי קשר למוצא ההורים, מכירים לפחות חלקית. למשל השיר הראשון שיצא מתוך האלבום, "פתחי לי את דלתך", אברה-טו-פוארטה,  אין לי מושג איך ולמה, אבל אני יודע לשיר אותו בעל פה כולל חלק גדול מהטכסט. עכשיו זה יהיה בעברית סוף סוף גם אבין על מה אני שר. על פני ""היא הופיעה כמו הרוח" אינו אלבום מהפכני כמו דברים רבים שהשניים הקליטו בעבר. זהו יותר אלבום של הצדעה למקורות. כמו דילן שר פרנק סינטרה או אריק איינשטיין ב"ארץ ישראל הישנה והטובה". אבל, מצד שני, עצם המהלך של עצירת הקריירה "הרגילה" והקדשת זמן ליצירה שאינה שלהם, להפיכת שירים ישנים לרלוונטים לקהל חדש, יש בכך משהו מאד מרענן ומרגש. ממרום מעמדם בזמר העברי העכשווי הם יכולים להרשות לעצמם לעצור לרגע, ולהקליט חומרים שיש בהם תרומה לשימור המורשת היהודית – ישראלית. הם לא עשו את זה בעבר, למרות שבין השניים הרבה מהמשותף. שניהם באו, פיזית ומוסיקלית, ממקום קטן שאינו "המרכז" חברתית ואמנותית. כלומר לא תל אביבים. ברי סחרוף הגיע מבת ים (וקודם לכן מטורקיה) ואהוד בנאי מרמת גן (ובמקור מירושלים) ומה שיותר חשוב, שניהם התחילו בשולי המוסיקה "המקובלת" במיינסטרים הישראלי, פילסו לעצמם דרך להכרה ולהצלחה ולמרות זאת גם עכשיו לא מוותרים על המשך הלימוד והשינוי וההתפתחות. כולל פתיחות גדולה יותר למקורות היהודיים שמשפיעים על יצירתם, היום יותר מאשר בעבר. מוסיקלית, בנקודות לא מעטות בזמן, היו ביניהם כבר לא מעט חיבורים. בתחילת שנות השמונים, כשברי, בעיקר עם פורטיס היה נגן אורח בכל מיני הרכבים כמו "ז'אן קונפליקט" ואהוד בבנאי היה שם עם להקת "ישיבה מזרחית".. . זו הייתה סצנה מוסיקלית מאד פעילה אך די מצומצמת מבחינת כמות המשתתפים בה. "הקליק", "להקה רטורית", "סיאם", "היחידה לטיפול נמרץ", "כרומוזום", "משינה" ועוד התפצלויות והתחברויות של אותם מוסיקאים צעירים ורעבים. במועדוני דאון-טאון תל אביב, "פינגווין", "ליקוויד", "קולנוע דן" ועוד כמה קטנים הופיעו כולם, אם על הבמה ואם בקהל, התערבבו זה בזה, ניגנו זה עם זה, ויצרו לא מעט חיבורים מיוחדים. באמצע העשור, אהוד בנאי החליט שהגיע הזמן להתחיל להקליט שירים לאלבום בכורה (אחרי כשלון תקליט השדרים שהקליט ב1983 "אידישע ראסטמן"). הוא פנה אל אנשים מתוך הסצנה "האלטרנטיבית": עובד אפרת בסיסט "הקליק" כמפיק מוסיקלי, ז'אן ז'ק גולדברג מתופף הלהקה כמין "מנהל אישי" ואולפן הקלטות קטן ומבטיח בשם DB שהקים איש "ז'אן קונפליקט" רונן בן טל. ברי סחרוף היה באותו זמן בחו"ל עם "מינימל קומפקט" וניסה לשלם בתוך המוסיקה המאד אירופאית-גל-חדשית גם השפעות מדבריות ישראליות. תשמעו למשל את "בת ים". בחצי השני של העשור, אהוד בנאי הקליט את אלבום הבכורה שלו עם "הפליטים", שיצא ב1987, סחרוף היה עדיין עם פורטיס ועם להקת "מינימל קומפקט" באירופה, והם זכו שם בהצלחה חסרת תקדים ללהקה ישראלית, וכביכול היו מנותקים לגמרי מסצנת המוסיקה הישראלית. אבל מידי פעם בביקורי מולדת הם דווקא הכירו אותה, או לפחות חלק ממנה, היטב. הם נפגשו להופעות עם יוסי אלפנט, גיטריסט ומפיק "הפליטים", עם ז'אן ז'ק גולדברג מתופף הלהקה ועם נעם הלוי, נגן כלי ההקשה והחלילים. הם הרגישו שבארץ נוצרת סצנה מוסיקלית חדשה שלא הכירו קודם. יותר מכך, בראיונות מהתקופה ההיא, מספרים פורטיסחרוף שאחת הסיבות להחלטתם להקליט אלבום בעברית ("סיפורים מהקופסא") התקבלה כשהם ביקרו כאן ושמעו את האלבום של "אהוד בנאי והפליטים" ואהבו מאד את החדשנות שבו. הם גם אהבו את הצליל המהודק והמינימליסטי של האלבום, והבינו שאפשר להקליט אלבום בהפקה כמעט ביתית. זאת ועוד, להופעות "סיפורים מהקופסא" ושאר שיתופי הפעולה הסחרופורטיסיים בשנים הבאות הם צרפו ללהקת הליווי שלהם את חברי "הפליטים" ז'אן ז'ק גולדברג והבסיסט הצעיר גיל סמטנה. שיתופים הפעולה בין שתי המשפחות המשיכו מאחורי הקלעים וגם על הבמות.  ב"דיל של הפיל" (ערב הצדעה ותמיכה ביוסי אלפנט), ב"שני מקלות ומתופף" (לכבודו של ז'אן ז'ק גולדברג) וכמובן ב1991, כשיוסי אלפנט נפטר, פורטיס סחרוף ואהוד בנאי חלקו באופן קבוע את אותן במות ואת אותה חבורה מוסיקלית. גם בהמשך היו בין סחרוף ובנאי לא מעט מפגשים, למשל במופעים התקופתיים לזכרו של אלפנט או לזכרו של מאיר אריאל, בהופעה בים המלח ששודרה ברשת ג' הם שרו וניגנו ביחד עם ארקדי דוכין שירים שלו ושלו ושלו... נגנים עברו בין ההרכבים שלהם (למשל נושי פז)  והם תמיד חלקו במות והקלטות, למשל באלבום הנהדר משירי אהובה עוזרי "מעלי דממה" ועוד ועוד. ונדמה לי, אם יורשה לי להשוויץ, שהפעם הראשונה ששיתוף הפעולה בין סחרוף ובנאי התקיים בשידור חי היתה כשהשניים הופיעו (ביוני 1999) בתכניתי בגל"צ "ציפורי לילה" שהפיק איתי דרור נחום והקליט גראם ג'קסון. זה היה מין ג'אם מאולתר של שעתיים שבו השתתפו חבריהם לעולם הרוק נעם הלוי, עובד אפרת, עודד שכטר ורועי שקד, וגם עם נציגי המוסיקה אתנית, אבא ואריאל אלייב. כולם ביחד ביצעו, ככה ספונטני בלי חזרות, שירים ששניהם הכירו היטב: "ממשיך לנסוע", "כמה יוסי" (אהוד וברי בדואט בשיר של ברי), "עיר מקלט" (סולו של ברי לשיר של אהוד, שברי הקליט ב2001 לאלבומו "האחר"), "לאורך מגדל השמירה" (של בוב דילן), "איך כש..." (של אלפנט)  וגם שתי הפתעות: שיר עם רוסי שאהוד שר ברוסית וברי ליווה בקריאות שמחה. מה שיותר קשור לענייננו, היה שיר בלאדינו שאהוד הציג בשידור בדרך שחשפה את העובדה שהם מתעסקים בנושא כבר זמן רב לפני הפגישה באולפן: אתה זוכר את השיר בלאדינו "יולו נסטו לה מנייאנה"? שואל אהוד את ברי... רק את המנגינה משיב ברי. אז בוא ננסה, אומר אהוד ומסביר למאזינים: זה שיר שברי ואני מצאנו פעם בקלטת של מישהו שכבר לא חי ששמו יצחק לוי. שהיה זמר של רומנסות. ומצאנו שם את הקטע הזה שמאד אהבנו ומידי פעם היינו מנגנים אותו... ואז השניים מנגנים ושרים בלאדינו את השיר, ונשמע כאילו הם מכירים אותו היטב. חלפו רק 17 שנה, כל אחד משניים המשיך בדרכו, הלך והתחזק בפנימיות שלו וגם בהשפעתו על הצליל הישראלי החדש של ימינו. ברי הוציא מאז ששה אלבומי אולפן, אלבומי הופעה, פסקולים והפקות למוסיקאים אחרים. הוא אחד המוסיקאים הכי בולטים ומשפיעים בימינו, גם מכיוון שהוא הרחיב את הצליל שלו מעולם הרוק ממנו בא אל שילוב מוסיקה יוונית וערבית ופיוטי אבן גבירול ואלקטרוניקה... אהוד בנאי הוציא מאז התחלת המילניום עוד חמישה אלבומי אולפן (בנוסף לחמשת הראשונים במאה הקודמת), אלבום הופעה שייצג רק חלק קטן ממאות ההופעות שקיים, המון שיתופי פעולה עם אמנים אחרים, מוסיקה לסרטים וגם שני ספרים. אהוד הוא ללא ספק אחד היוצרים הכי בולטים ומשפיעים בצליל הישראלי של ימינו, שילוב הרוק עם מוסיקה עממית על גווניה השונים, שילוב הכתיבה המאד אישית בנושאים דתיים והרצון להמשיך ולגלות כל הזמן עולמות חדשים. עכשיו הם מוצאים זמן לחזור אל אהבתם הישנה, הלאדינו. שפה שנולדה בספרד במאה ה15 ושילבה ספרדית, עברית וארמית. עם גירוש ספרד ב1492 הגיעה השפה הזו, על ניביה השונים זה מזה, לכל הקהילות היהודיות הפזורות בעולם. במדינת ישראל הצעירה, הלאדינו, כמו היידיש, הייתה בעיני הצברים סמל לגלות והדור הצעיר מיעט להשתמש בה. אבל מאז שנות הששים, עם הפתיחות ההולכת וגוברת לשורשי העדות השונות, ישנה תחייה לשפה ולמוסיקה, גם בתרבות הפופולרית. יסמין לוי, בתו של יצחק לוי שאהוד הזכיר (ואשר מעבר להיותו זמר הוא היה גם חוקר תרבות הלאדינו), היא דוגמא לזמרת עכשווית הזוכה בהצלחה רבה בביצועיה (גם) לקלסיקות לאדינו. עכשיו גם ברי ואהוד חוזרים למוסיקה הזו, ובעצם אין בכך הפתעה שכן כל דרכם המוסיקלית נטועה בשורשים עמוקים בזמן, המקורות הטורקיים של ברי, הבית הפרסי של אהוד, ברור שהם לא ממש דומים מוסיקלית אבל יש בהם הרבה משותף, במיוחד כשמדובר במוסיקה יהודית שהגיעה לכל פזורות העולם היהודי. אך לא בגלל דור ההורים המפגש ביניהם הגיוני מאד.  שניהם, כל אחד מהם בדרכו, מחבר מתחילת דרכו בין מזרח ומערב, בין המוסיקה העממית-יהודית-ספרדית-מזרחית-דתית ובין הגיטרות החשמליות והאנרגיות של הגל החדש הבריטי של שנות השמונים, בין השפה העברית החדשה והעתיקה, בין "הצליל הישראלי" יהא אשר יהא (שבכל דור ודור הוא נשמע קצת אחרת) ובין הצליל הבינלאומי, "מוסיקת העולם" שמאפיינת את המוסיקה הפופולרית של ימינו. אהוד וברי עושים את זה בעברית, ומביאים את המוסיקה  הזו הביתה. י.קוטנר    

נועם ואזנה

אחת הדרכים הכי מוצלחות להתעדכן במוסיקה חדשה בעידן התפוצצות המידע של ימינו היא דווקא הדרך הישנה והטובה של המלצות חברים. אתה יכול לחפש שמות שלא הכרת באתרים שאתה סומך עליהם, לשמוע המלצות בפייסבוק, להאזין לתחנות הרדיו האהובות עליך, או אפילו לשאול את המוכר בחנות הדיסקים... אבל אין שום דבר טוב ומוצלח כמו מילה טובה שאומר לך מישהו שמכיר אותך ושאתה אוהב את הטעם שלו. נכון? מסכימים איתי? הנה דוגמא מצויינת. כבר כמה שנים שמישהו שאני מכיר, אני לא קורא לו "חבר" כי אני יותר מעריץ שלו מאשר חבר באמת, אבל הוא מישהו שאני מאד אוהב ומעריך את דעתו בענייני מוסיקה, נכנה אותו בשלב זה א.א., ממליץ לי לשמוע זמרת ויוצרת ישראלית צעירה שם נועם ואזאנה. נתקלתי בשם שלה עוד לפני כן, בכל מיני הזדמנויות, אבל בתוך ההצפה המטורפת של השירים החדשים איכשהו פספסתי אותה, אולי בגלל שחלק ניכר מזמנה היא בחו"ל ואינה משתתפת במעגלים הרגילים של יחסי הציבור שעוטפים אותנו. עד שא.א. חזר והתעקש והתחלתי לשים אליה לב. היא בת 31, ילידת ירושלים שגדלה בבארשבע. בעלת רקע מוסיקלי קלאסי, למדה בארץ ובחו"ל נגינה בפסנתר וטרומבון וסקסופון, הלחנה וניצוח... בצבא שרתה בתזמורת חיל האויר ובתזמורת צה"ל, ניגנה בסימפונט רעננה, בתזמורת סימפונית בהולנד, בסימפונייטה באר שבע, בתיאטרון הקאמרי וגם במסגרות פחות ממסדיות כמו "תזמורת המהפכה" שהיא הייתה בין מקימיה. כל זה לא היה מעניין לולא המוסיקה שלה היתה נהדרת. ואזאנה שרה שירים מקוריים שהיא כותבת ומלחינה, באנגלית, עם השפעות ג'אז ואר-אנד-בי וקצת פולק ורוק רך... והיא מצליחה להשמע מיוחדת בתוך כל אלפי הזמרות שהולכות פחות או יותר על הסגנון הזה. חמשת השירים שלה שאפשר לשמוע עכשיו כאן באתר, הם רק קצה הקרחון. רק טעימה ראשונה. בעשר השנים שהיא פעילה היא מחפשת ביטוי מוסיקלי במגוון גדול של סגנונות מוסיקליים, ממוסיקה הודית ויהודית ועד ערבית והיפ הופ. אני מציע לכם להכיר אותה דווקא בדרך הקלה עם שירים כמו DAVID'S LAMENT או PERSONALITY. אחרי שתתאהבו בה כמוני תתחילו לחפש ותגלו שא.א. צדק. לא סתם הוא אריק איינשטיין.  

דפנה רכטר

נורא קשה לאמנים חדשים לפרוץ לתודעה כיום, ללא חשיפת תכניות הריאליטי. אז הרוב לא פורצים. כי כמה כבר משתתפים בכל תכניות הריאליטי ביחד? כמה עשרות, אולי מאות, ומתוכם בודדים בלבד נשארים גם אחרי שמסתיימת התחרות. מה יעשו כל שאר האלפים (!) שמנסים למצוא במה? ממשיכים לנסות... בכל מקום אפשרי, כולל כאן ב"קומבומיוזיק". וזה טוב. נורא קשה לאמנים בתחום המוסיקה שמגיעים מתחומים אחרים. שחקן, דוגמנית,כדורגלן... לא משנה כמה טוב תהיה תמיד יצוץ חשד שבעצם זה לא באמת העניין שלך. תשאלו את דן תורן כמה שנים עברו עד שהפסיקו לשאול אותו אם הוא שחקן או זמר, תראו מה קורה לאניה בוקשטיין עכשיו, בחצי מהכתבות תוהים אם היא מנצלת את פרסומה כשחקנית כדי להוציא אלבום או שהיא באמת רוצה להתבטא בשירים (התשובה, אגב, בשני המקרים, הם באמת מוסיקאים)... נורא קשה לאמנים חדשים לשאת שם משפחה מפורסם, ובמיוחד אם המפורסם הוא באותו תחום אמנותי, ועוד עילוי בתחומו... אמנם לפעמים הקשר המשפחתי עוזר בשלב הראשון, כי בכל זאת השם קצת מוכר, אבל לרוב חובת ההוכחה של הדור השני מאד קשה. תמיד יגידו שהבן-של פחות טוב מהאבא, או שהוא זוכה בתשומת לב בגלל האמא... או האח... או הבן-דוד... ועכשיו בואו תכירו את דפנה רכטר. ילידת 1965 (כלומר לא נערה בתחילת הדרך), שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, הבת של חנה מרון וחצי אחות של אחד מגדולי המלחינים בארצנו: יוני רכטר. איזה סיכוי יש שתקשיבו לה בלי דיעות קדומות? שלא תחשבו שהכל פרוטקציה וקשרים אישיים? אני עשיתי את זה ומצאתי יוצרת וזמרת מיוחדת, מקורית, ששרה מין קנטרי, טיפה ג'אזי, טיפה רוק רך, ועושה את הכל (באנגלית) ביחד עם נעמן טל, מוסיקאי צעיר (שעבר בין השאר עם הדרה לוין ארדי) האחראי על העיבודים וההפקה ונגינה בכל הכלים, פרט לסקסופון טנור שבו מנגנת דפנה עצמה. סקסופון טנור! זה כלי שצריך לדעת לנגן בו כדי לנגן בו... זה מראה על רצינות בהתכוונות של מוסיקאי/ת שמתמודד/ת עם הפקת הצליל. גם אם רק מעט ובלי כוונה לרשת את ג'ון קולטריין. בקיצור. תקשיבו לצמד הזה בתשומת לב ובלי להחליט מראש. אולי, כמוני, תופתעו לטובה.

חדש ב COMBOMUSIC

השירים האחרונים שעלו לאתר - לשיפוטכם

חדש בתעשיה

העדכונים האחרונים בתעשיית המוזיקה בארץ ובעולם

נתן גושן - סינגל חדש באנגלית בתפוצה עולמית

נתן גושן Home מילים ולחן: נתן גושן // הפקה מוזיקאלית:Anders Christensen & Jakob Christensen סינגל חדש באנגלית היוצא בהפצה עולמית World Wide בלייבל Disco Wax(חברת בת של Sony Music)   בעקבות ההצלחה האדירה לרמיקס Thinking About It העומד כיום על 93 מיליון (!!!) השמעות בסטרימינג, היה ברור ללייבל בחו"ל ששיתוף הפעולה יימשך וככל שהשיר ממשיך לעלות במספרים ככה גדלה הסקרנות לגבי גושן והביקוש לשירים נוספים שלו בחו"ל Home הנו הסינגל השני באנגלית של גושן שיוצא בהפצה עולמית. הרמיקס של הדי ג'יי KVR ל "Thinking About It (Let It Go)" תפס את תשומת ליבם של מנהלי הלייבל הבינלאומישבחרו להחתים את גושן ולהפיץ את השיר. כאמור, הרמיקס עומד היום על מעל ל 93 מיליון השמעות בסטרימינג ! השיר הגיע למעמד "פלטינום" בהולנד, "זהב" במדינות סקנדינביה ומקום ראשון בהשמעות של תחנות הרדיו ברוסיה. עם הישגים אלו גושן הצליח לפרוץ את גבולות מולדתו ולהגיע לקהלים רבים ומגוונים. את יציאת השיר Home מלווה סדרת סרטונים דוקומנטריים קצרים העוסקים במשמעות של "בית" (Home) לאנשים שונים מסביב העולם, כולל גושן. על פני חמישה סרטונים קצרים הצופים מקבל הצצה לתובנות חייהם של אנשים החיים בניו יורק, קונגו, בנגקוק, אבנרה וישראל. משותף לכולם תחושת ה-Longingness לבית, נרטיב הבא לידי ביטוי בכתיבת הסינגל החדש. הסינגל השני באנגלית יוצא ארבעה חודשים בלבד (!) לאחר צאת אלבומו הרביעי של גושן בישראל ("שלושים") וכחודשיים לאחר סיום הצילומים לסרט הראשון בהשתתפותו, בבימויו של הבמאי המוערך אבי נשר, אשר מתוכנן לצאת בקיץ הקרוב.  

נסרין קדרי - לומדת ללכת בביצוע עוצמתי נוגע ושורט

נסרין קדרי - לומדת ללכת  “הזמרת הפופולארית בישראל" – על פי חדשות "אולפן שישי"- ערוץ 2 (30/6/2017). לצד קריירה בינלאומית, סיבוב הופעות ארצי, הופעות בפסטיבלים הנחשקים בארץ ובעולם משיקה נסרין קדרי "בלדת אצטדיונים". "לומדת ללכת" המנון העצמה נשית המשלב סיפור אישי לצד ביצוע עוצמתי נוגע ושורט. את הסינגל כתב אבי אוחיון מי שאחראי גם ללהיט "תאמרו לו" ששוחרר לפני כחודש וחצי ונבחר לשיר השבוע ברשת ג, כבש את הקהל שדורש ביצוע בכל הופעה. לחן של אבי אוחיון ומתן דרור  לעיבוד מוסיקאלי של  מתן דרור. נסרין קדרי ממשיכה לחרוש את ערי ישראל ומדינות העולם במופע עוצר נשימה. בימים אלו נסרין קדרי בעיצומו של סיבוב היכלי תרבות ארצי (מצ"ב פרוט תאריכים והיכלים) לצד זאת תופיע בפסטיבל בינלאומי בלונדון “TLV IN LDN”  שתוף פעולה עם גיל שוחט,  בו תבצע באנגלית את הלהיטים שלה . ב9/11 תופיע זו הפעם השנייה ב"פסטיבל הפסנתר" לאחר שהמופע הראשון בשנת 2015 זכה לתשבחות רבות מהקהל והתקשורת. נסרין מהזמרות הייחודיות והמעניינות בארץ מצליחה לשרטט מחדש את גבולות המיינסטרים ומבצעת אינספור סגנונות מוסיקאליים. נסרין מצליחה לשמור ולשמר את  הייחודיות הווקאלית שלה, אותה אפשר לזהות כבר מהתו הראשון.  

מאיה בלזיצמן ומתן אפרת - גיוס המונים לאלבומם החדש -"שני יסודות "

בנימה אישית -  אלבום חדש – שני יסודות הי, כאן מאיה ומתן אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע ולהיות חלק בלתי נפרד מהאלבום החדש שלנו ולתמוך במוסיקה שלנו לפני כולם. בימים אלו ממש אנחנו נמצאים באולפן ההקלטות ומקליטים את אלבומנו המקורי השני – שני יסודות, שעתיד לצאת בזכות התמיכה שלכם בחורף הקרוב. שני היסודות הם אנחנו. שניים שהגיעו למוסיקה משני עולמות שונים. מאיה מהמוסיקה הקלאסית ומתן מהרוק. מאיה שרה ומנגנת על צ'לו ומתן על תופים. בחיבור בינינו אנחנו מוצאים את היופי שבשילוב של שני היסודות האלו שביחד יוצרים עולם חדש המורכב מהשורשים שלנו ומכל מה שאספנו בדרך. האלבום שני יסודות הוא אלבום בעברית. אחרי שהופענו בארץ ובעולם בשנים האחרונות מול קהלים שונים ומגוונים ושרנו בעיקר בעברית, אנחנו מרגישים שהמוסיקה היא שפה בינלאומית שמדברת לכל אחד בשפה האוניברסלית ומאפשרת לנו להמשיך לשיר בשפה שאנחנו כל כך מחוברים אליה, בכל מקום אליו נגיע. הדבר הכי חשוב לנו בתור אמנים יוצרים הוא הקשר איתכם - הקהל שלנו. הקשר הוא ישיר, בלתי אמצעי, בדיוק כמו שקורה בהופעה כשאנחנו על הבמה ואתם בקהל. זה בינינו לבינכם. בזכותכם אנחנו יכולים להמשיך לפעול, להופיע, לשיר ולנגן, להתרגש ביחד איתכם ולהיות איתכם ברגעים הכי מיוחדים בחיים שלנו. בשביל זה אנחנו קמים כל יום ועם זה אנחנו הולכים לישון. מוסיקה בעינינו היא השפה הכי טובה בעולם ולכן בכל מקום שאליו אנחנו מגיעים, יש לנו דרך תקשורת שהיא שייכת לנו ולכם בלבד. ומי שלא נמצא שם, לא יכול להבין זאת. את חלק משירי האלבום כבר יצא לכם לשמוע בהופעות וחלק מהשירים חדשים. יש כמה יצירות אינסטרומנטליות וזו הפעם הראשונה שאנחנו מפיקים את האלבום בעצמנו. אתם עזרתם לנו להבין בהופעות מה עובד יותר ומה פחות ונתתם לנו להרגיש את זה באמת, מה שהוביל אותנו ליצירת האלבום. עכשיו כשאנחנו בשיא התהליך, אנחנו מזמינים אתכם לצאת איתנו למסע הזה והחלטנו שאנחנו רוצים לשתף אתכם גם בתהליך היצירה עצמו כשהפלטפורמה של הדסטארט נותנת לנו את הזכות לעשות זאת. הכנסו ללינק הבא : https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=23949      

אייזיק קינו - ילד חייזר - סינגל + קליפ בכיכובה של לוסי דובינצ'יק

ילד חייזר -  הוא הסינגל הכסחני  והחדש של אייזיק קינו סולן להקת הקולנוע של אייזיק ( בה חברים עדיאל נהרי, רון חצור וברק אלקיים) שגם ביים כתב וערך את הקליפ לשיר, בכיכובה של לא אחרת מלוסי דובינצ'יק! כידוע השניים חברים טובים שהכירו מהקליפ. כמו השיר כך גם הקליפ נוטף גלאם רוק ודיסטורשיין, דם וגיטרות, אובדנות ולבבות שבורים וכמובן סיפור חייזרי קוסמי. השיר שמוכר בשורת המחץ שלו " אהבה זה דיכאון!" הוא להיט רוק פופ, פרובקטיבי, לא משעמם ,ממכר ומלא צלילים, מכלי נשיפה וסינתיסייזרים עד לגיטרות  עם סאונד גראנג'י ניינטיזי מלוכלך וצרחני. אייזיק שבנוסף להיותו פעיל בחזית לשחרור בעלי חיים וקולנוען, הוא כותב שירים ,זמר ואמן שלא מפחד להיות יצירתי ולשבור מוסכמות בסצינת הרוק ובמוזיקה עצמה. עמוד שיווק והפצת הסינגל : http://combomusic.co.il/publishedPage.php?p=596fc75ee31bc  

אמנים, יוצרים וזמרים, החלק הזה הוא בשבילכם

בואו נפשט לכם את התהליך שקורה מהרגע שהחלטתם להעלות את היצירה שלכם

אמן

מאזינים

רייטינג

TOP 50

רדיו

חשיפה

אחרי שהבנת את הרעיון הגיע הזמן להעלות את השיר שלך

לחץ כאן
להצטרפות
כאמן

צור קשר

לכל שאלה או פניה , השאירו פרטים ונושא הפניה ואנו נחזור בהקדם

מי אנחנו

אודות צור קשר כתבות ועדכונים

עוד באתר

פינת הממליץ תקנון TOP 50 רשימת אמנים רשימת שירים
‎אתר המוזיקה ComboMusic‎
© כל הזכויות שמורות לחברת קומבו מיוזיק בע"מ 2016

מידע על השיר

גרסא להדפסה

התחברות




שכחתי סיסמא אין לך חשבון עדיין? לחץ להרשמה

הרשמה כמאזין


   




שכחתי סיסמא



הוספת שיר









הוספת קליפ

אנא הדבק את כתובת הקליפ מיוטיוב



עריכת שיר







הוספת הופעה







עריכת הופעה






יצירת קשר